מחקר על הרגלי הצריכה של קהילת הלהט”ב

במחקר שמטרתו לבחון את הרגלי הצריכה של קהילת הלהט”ב (לסביות, הומואים, טרנסג’נדרים ובי-סקסואלים) בישראל השתתפו 350 גברים ונשים המגדירים עצמם כאלו, אשר הסכימו לענות על שאלונים שהופצו בדיוור ישיר, במרכזים קהילתיים של ארגוני הקהילה ובאירועים של הקהילה במקומות שונים בכל רחבי הארץ.

מאפיינים סוציו דמוגרפיים של המדגם

 • 30% מהמרואיינים בסקר הן נשים ו- 70% גברים, נתון שאיננו מעיד בהכרח על התפלגות אוכלוסיית הלהט”ב בישראל אלא מושפע ככל הנראה משיטת הדגימה של סקר זה.

 • האוכלוסייה במדגם צעירה באופן משמעותי ביחס לכלל האוכלוסייה בישראל: 51% מהמרואיינים הם בגילאי 29 ומטה, לעומת 36% שנמצאים בגילאים אלו בקרב כלל האוכלוסייה בישראל.

 • רמת ההשכלה של הנשאלים במדגם היא גבוהה באופן משמעותי, ביחס הפוך כמעט למה שניתן היה לצפות בהתייחס לגילם הצעיר. גם אם המדגם איננו מייצג באופן הולם את קהילת הלהט”ב בישראל בשל שיטת הדגימה, הפער הגבוה בין רמת ההשכלה של מדגם זה לבין רמת ההשכלה שעולה ממדגמים שנעשים בקרב כלל האוכלוסייה בישראל, מעיד על כך שמדובר בכל מקרה בקהילה משכילה במיוחד.

 • המעמד המקצועי והתעסוקתי של מדגם זה שונים מאוד מאלו של כלל האוכלוסייה בישראל: במדגם של קהילת הלהט”ב יש באופן יחסי הרבה יותר שכירים שלא בעמדת ניהול, הרבה יותר עצמאיים, והרבה יותר לא מועסקים.

 • שיעור הדתיים נמוך בהרבה בקרב המרואיינים הלהט”ב לעומת שיעורם בקרב כלל האוכלוסייה. הרוב המכריע בין הלהט”ב במדגם מגדירים את עצמם חילוניים (88%), וכלל הנטייה היא לכיוון רמות חלשות של דתיות, ועוצמתה גדלה ככל שמתרחקים מהדת.

 • ביחס לפיזור הגיאוגרפי של כלל האוכלוסייה, הפיזור הגיאוגרפי של המרואיינים במדגם זה מתנקז באופן ברור למרכז הארץ, על חשבון הפריפריה. 53% מהמרואיינים במדגם מתגוררים בגוש דן, רובם הגדול (43% מכלל המדגם) בעיר תל אביב – פי שניים מריכוז התושבים באזור זה בקרב כלל האוכלוסייה.

 • 68% מהמרואיינים בסקר הם בעלי רמת הכנסה חודשית של עד 6,000 ש”ח נטו, נתון שמסיבות שונות לא ניתן בשלב זה להשוות לרמת ההכנסה בקרב כלל האוכלוסייה.

מאפייני סגנון חיים של המדגם

 • 20% מהמרואיינים במדגם השיבו כי הם מתגוררים יחד עם ההורים (אחד או שניהם), 43% מתגוררים בדירה (או בית) שכורה, ו- 36% מתגוררים בדירה (או בית) בבעלותם. בעוד שאין בידינו נתון מקביל להשוואה, נראה כי שיעור זה של בעלי בתים נמוך יחסית לשיעור המקביל בקרב כלל האוכלוסייה בישראל, שידועה בהעדפתה לרכישת בתים ולא למגורים בדירות שכורות.

 • 66% מהמרואיינים בסקר העידו כי יש בבעלותם כלי רכב מסוג כל שהוא, זאת לעומת 77% ממשקי הבית של כלל האוכלוסייה היהודית בישראל. ל- 42% מהמדגם יש מכונית, ל- 9% יש אופנוע או קטנוע, ול- 8% אופניים. 6% מהמרואיינים נוהגים באופן קבוע ברכב חברה.

 • 52% מכלל המדגם הם בעלים של חיית מחמד אחת לפחות שגדלה אתם בבית – שיעור גבוה באופן ניכר ביחס לשיעור המקביל בקרב כלל האוכלוסייה בישראל שעומד על 33%. מבין המרואיינים במדגם של קהילת הלהט”ב בישראל שהעידו כי יש להם חיית מחמד, יש יותר נשים מגברים: 67% מהנשים, לעומת 46% מהגברים בקהילת הלהט”ב מגדלים/ות חיות מחמד.

 • 12% מהמרואיינים בסקר זה המשתייכים לקהילת הלהט”ב בישראל העידו כי הם הורים לילד (או ילדה) אחד/אחת לפחות. לשם השוואה, ל- 68% מקרב כלל האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל יש ילדים (אחד או יותר). בחלוקה לפי מין עולה כי ל- 17% מהנשים שהשתתפו במדגם יש להן ילד אחד או יותר, לעומת 9% מהגברים שהם הורים בעצמם – שיעור כפול כמעט של אמהות לעומת אבות בקרב המדגם של קהילת הלהט”ב בישראל (השיעור האמיתי גדול יותר ככל הנראה שכן שיעור הנשים במדגם זה נמוך יחסית והוא עומד, כזכור, על 30% בלבד).

הרגלי צריכה בנושאי תקשורת (סלולרי, אינטרנט, כבלים/לווין, עיתונות)

 • על פי מדגם זה יש בקרב קהילת הלהט”ב יותר בעלי סלולרי מאשר בקרב כלל האוכלוסייה: 6% בלבד מהמרואיינים במדגם אינם מחזיקים טלפון סלולרי, זאת לעומת 17% מקרב כלל האוכלוסייה.

 • דירוג הפופולריות של הרשתות הקיימות בקרב מנויי הסלולר בקהילת הלהט”ב בישראל זהה לדירוג של מנויי כלל האוכלוסייה – סלקום בראש, שניה פרטנר ושלישית מבחינת אחוז המנויים פלאפון, אולם החלוקה בין השלוש שונה במקצת כל שלפלאפון יש פחות מנויים באופן יחסי מקרב קהילת הלהט”ב: רק 19% מהם מנויים של פלאפון לעומת 26% מקרב כלל האוכלוסייה.

 • 82% מהמרואיינים במדגם העידו על עצמם שהם מחוברים לאינטרנט בצורה כל שהיא – כמעט פי שניים (!) משיעור המחוברים בקרב כלל האוכלוסייה שעומד על 48%.

 • על פי מדגם זה, קהילת הלהט”ב נוטה להשתמש יותר בחיבור מהיר לאינטרנט לסוגיו השונים, בערך פי 5 (!) יותר מאשר בקרב כלל האוכלוסייה (למשל ב- ADSL 16% לעומת 3%; ובכבלים 5% לעומת 1%).

 • על פי מדגם זה, לא רק שיש יותר גולשים באינטרנט מקרב קהילת הלהט”ב, אלא שיש ביניהם יותר גולשים כבדים: 89% מהמרואיינים בסקר גולשים באינטרנט בתדירות כל שהיא, לעומת 52% בלבד מקרב כלל האוכלוסייה.

 • בהשוואה להרגלי הגלישה של כלל האוכלוסייה, לגולשים מקהילת הלהט”ב בישראל יש שיעור נמוך יחסית של גולשים ממקום העבודה: 48% מקרב כלל האוכלוסייה גולשים באינטרנט גם בבית וגם בעבודה, ואילו בקרב מדגם קהילת הלהט”ב קבוצה זו מהווה 24% בלבד; קבוצת הגולשים בעבודה בלבד הם 19% ו- 12% בהתאמה.

 • הפורטל הפופולרי ביותר בקרב קהילת הלהט”ב בישראל על פי מדגם זה, הוא האתר הייעודי המיוחד לחברי קהילה זו – GoGay: 16% ציינו שהם נוהגים לגלוש בו. התפלגות האתרים הפופולריים בקרב המדגם מעידה גם היא על רמת המיומנות הגבוהה של אוכלוסייה זו באינטרנט, על הוותק שלהם בתחום ועל תדירות הגלישה שלהם. העובדה שאתר ייעודי לקהילה זו נמצא במקום הראשון מעיד על בגרות יחסית בהרגלי השימוש באינטרנט.הפופולריות הגבוהה יחסית של אתרIOL (13%) שהיום כמעט ואיננו מוכר למשתמשים חדשים ברשת, והיה פופולרי במיוחד לפני מספר שנים מעיד על הוותק של גולשי קהילה זו.

 • שיעור החיבור לכבלים או ללוויין בקרב מדגם הלהט”ב דומה לזה שבקרב כלל האוכלוסייה. רוב המחוברים לאחד מן השניים מחוברים לאחת מחברות הכבלים (50% מן המדגם), אולם על פי מדגם זה, שיעור החדירה של הלווין לקהילת הלהט”ב בישראל כפול משיעור החדירה של הלווין בקרב כלל האוכלוסייה (32% לעומת 15%). ממצא זה המעיד הן על היותה של קהילת הלהט”ב קהילה של “מאמצים ראשונים” (Early adapters), והן על האפשרות ששידורי הלווין מציעים תכנים המתאימים יותר באופיים לקהילה זו.

 • גם שיעור המחוברים לשתי חברות (כבלים ולווין) גבוה יחסית (3% לעומת 1% בקרב כלל האוכלוסייה), והוא תומך במסקנה שקהילה זו מאופיינת בחדשנות גבוהה יותר, בנטייה לאמץ התפתחויות טכנולוגיות, ובהרגלי צפייה במדיה גבוהים מאשר בקרב כלל האוכלוסייה.

 • שיעור המנויים לעיתון יומי בקרב מדגם הלהט”ב דומה לזה אשר בקרב כלל האוכלוסייה (43% לעומת 39% בהתאמה). שיעור המנויים במדגם על העיתון הנפוץ במדינה, “ידיעות אחרונות”, זהה לשיעור המנויים על עיתון “הארץ”, (17%), פי שניים וחצי משיעור המנויים על “הארץ” בקרב האוכלוסייה הכללית. כמו כן נמצאו יותר מנויים ל- “גלובס” (פי שלושה) בקרב קהילת הלהט”ב, ופחות מנויים ל- “מעריב”.

 • שיעור בעלי המנויים לכתב עת כל שהוא גדול משיעור בעלי המנויים על כתבי עת בקרב כלל האוכלוסייה (35% לעומת 22% בהתאמה). סקר זה מעיד בברור ראשית על היותם של חברי קהילת הלהט”ב צרכנים כבדים יותר של כתבי עת לעומת הקהל הישראלי בכלל, ושנית על תחומי העניין שלהם שקרובים להם כפי שהם משתקפים בירחוני טבע, טיולים ועיצוב (ופחות בכלי רכב).

 • שיעור ההאזנה לרדיו בקרב קהילת הלהט”ב בישראל גבוה מזה של האוכלוסייה הכללית (רק 11% מהמרואיינים השיבו שכמעט אינם מאזינים לרדיו, לעומת 16% מקרב כלל האוכלוסייה).

 • בדירוג תחנות הרדיו המואזנות על פי הדיווח של המשתתפים בסקר זה, מובילה גלגלצ באופן ניכר על פני רשתות רדיו אחרות. לעומת זאת, בדירוג התחנות המואזנות ביותר בקרב כלל האוכלוסייה נמצאת רשת ב’ במקום הראשון, וגלגלצ רק במקום השלישי עם 28% מהמדגם שהעידו כי הם נוהגים להאזין לה, לאחר מכן בהפרש ניכר נמצאות רשת ב’ רשת ג’ FM88 עם 11%, גלי צה”ל עם 8% וקול המוזיקה עם 6%.

הרגלי צריכה בנושאי פנאי

 • הבילוי הפופולרי ביותר בקרב המרואיינים חברי קהילת הלהט”ב בישראל שהשיבו על סקר זה הוא בילוי בבית קפה או מסעדה (58% מהמשיבים ציינו זאת כאחד מ-5 פעילויות הבילוי העיקריות). לאחר מכן בסדר יורד הבילויים הפופולאריים הם: צפייה בסרט בטלוויזיה/וידאו בבית (54%), בילוי עם חברים בבית (49%) ויציאה לקולנוע (43%).

 • מן הנתונים עולה כי לא זו בלבד שבסך הכל יש יותר נוסעים לחו”ל מקרב חברי קהילת הלהט”ב, אלא שתדירות הנסיעות שלהם לחו”ל גבוהה בהרבה מזו של כלל האוכלוסייה בישראל (65% מחברי קהילת הלהט”ב שהשיבו על סקר זה היו בחו”ל בשנה האחרונה לפחות פעם אחת, לעומת 46% מקרב כלל האוכלוסייה). המשמעות היא שנתח השוק של קהילת הלהט”ב מקרב התיירות היוצאת מישראל גדול באופן משמעותי מאשר חלקם באוכלוסייה.

 • מערב אירופה היא היעד המועדף על חברי קהילת הלהט”ב שהשיבו לסקר זה (48% מהתשובות ציינו יעד זה). במקום השני לאחר מכן, נמצאת צפון אמריקה עם 22% מכלל התשובות, ובפער נוסף לאחר מכן במקום השלישי המזרח הרחוק עם 12% מכלל התשובות. סדר עדיפויות זה שונה ככל הנראה מסדר העדיפויות של כלל האוכלוסייה בישראל ביחס ליעדים בחו”ל.

 • שיעור הנופשים בארץ בקרב המרואיינים חברי קהילת הלהט”ב שהשיבו על סקר זה גבוה יחסית לשיעור הנופשים בארץ בקרב כלל האוכלוסייה (71% יצאו לנופש בארץ בשנה האחרונה לעומת 61%). זאת ועוד, בקרב קהילת הלהט”ב יש שיעור גבוה יותר של נופשים בתדירות גבוהה לעומת השיעור המקביל בקרב כלל האוכלוסייה: 22% מחברי קהילת הלהט”ב בישראל שהשיבו על הסקר דיווחו כי יצאו לנופש בארץ 3 פעמים או יותר (10% יצאו לנופש 3 פעמים, ו- 11% נוספים ארבע פעמים או יותר), זאת לעומת 6% בקרב כלל האוכלוסייה שמרבים לצאת לנופש בארץ.

 • שיעור העוסקים בספורט בקרב חברי קהילת הלהט”ב בישראל שהשיבו על סקר זה דומה לזה שבקרב כלל האוכלוסייה: 70% דיווחו שהם עוסקים בספורט כל שהוא, לעומת 68% בקרב כלל האוכלוסייה. מעל ל- 50% מן המרואיינים מתאמנים פעמיים בשבוע או יותר.

 • מן ההשוואה בין סוגי הספורט המועדפים על המרואיינים בסדר זה חברי קהילת הלהט”ב בישראל, לעומת סוגי הספורט המועדפים בקרב כלל האוכלוסייה על פי סקרה- TGI עולה כי ריצה והליכה פופולריות הרבה יותר בקרב כלל האוכלוסייה (50% לעומת 33% מקרב קהילת הלהט”ב על פי סקר זה), וכן משחק קבוצתי (12% לעומת 7% בקרב הלהט”ב). לעומת זאת, לאימון בחדר הכושר יש עדיפות ברורה בקרב חברי קהילת הלהט”ב (30% לעומת 15% שמתאמנים בחדר כושר בקרב כלל האוכלוסייה).

 • שיעור הנשים והגברים שעוסקים בספורט בכלל זהה בקרב המרואיינים חברי קהילת הלהט”ב שהשתתפו בסקר זה, אולם סוגי הספורט הנפוצים בקרב נשים שונים מאשר אלו שבגברים: נשים מעדיפות יותר ריצה או הליכה (39% לעומת 30% מהגברים), וספורט קבוצתי (12% מהנשים לעומת 5% מהגברים), וגברים מעדיפים יותר מכון כושר (37% מהגברים לעומת 12% מהנשים).

 • שיעור המבקרים והאוכלים במסעדות בקרב המרואיינים חברי קהילת הלהט”ב שהשיבו לסקר גבוה לעומת זה שבקרב כלל האוכלוסייה, וכך גם תדירות האכילה במסעדות: 4% בלבד ממדגם זה דיווחו כי הם כמעט שלא או אף פעם שלא אוכלים במסעדות, זאת לעומת 14% מקרב כלל האוכלוסייה שאינם אוכלים במסעדות כלל על פי סקר ה- TGI. 48% מן המרואיינים בסקר זה חברי קהילת הלהט”ב נוהגים לאכול במסעדה לפחות פעם בשבוע לעומת 11% בלבד מקרב כלל האוכלוסייה שאוכלים במסעדה פעם בשבוע לפחות.

 • 69% מן המרואיינים חברי קהילת הלהט”ב בישראל שהשיבו על סקר זה דיווחו כי הם נוהגים להזמין אוכל מוכן הביתה בתדירות כל שהיא. 20% מן המדגם נוהגים להזמין אוכל מוכן הביתה לפחות פעם בשבוע, 24% נוספים מזמינים מזון מוכן הביתה לפחות פעם בחודש.

הרגלי מין בטוח – שימוש בקונדום

 • 69% מהגברים במדגם משתמשים בקונדום בתדירות מסוימת, כמעט מחצית מהם משתמשים בו תמיד. 30% מהגברים שהשתתפו בסקר העידו כי הם לא משתמשים בקונדום כלל, אך רובם הגדול (27% מכלל המדגם) הסבירו זאת בכך שיש להם בן/בת זוג קבוע/ה והם אחרי בדיקת איידס.

 • לעומת זאת, 87% מהנשים שהשיבו לסקר לא משתמשות כלל בקונדום (71% פשוט לא משתמשות, ו- 16% מכיוון שהן במערכת יחסים קבועה, אחרי בדיקת איידס).

מאת: גיא פ.