הפרישה לגימלאות – תחילתו של אופק חדש

“מה אני הולך לעשות עם עצמי?” ,” איך אמלא את היום?”, ” אני אשתגע מלא לעשות כלום”. מחשבות כגון אלן חולפות במוחנו אשר אנו מתכננים לפרוש לגימלאות. מחשבות אלו גורמות לתחושות מחלישות של פחד וחשש מפני הבלתי נודע.

“מה אני הולך לעשות עם עצמי?” ,” איך אמלא את היום?”, ” אני אשתגע מלא לעשות כלום”. מחשבות כגון אלן חולפות במוחנו כאשר אנו מתכננים לפרוש לגימלאות. מחשבות אלו גורמות לתחושות מחלישות של פחד וחשש מפני הבלתי נודע.

שנים מצאנו את עצמנו במסגרות עבודה קבועות פחות או יותר עם שינויים כאלה ואחרים.

שנים קמנו בבוקר ליום עבודה גדוש, לעיתים מלאי מרץ ולעיתים חסרי אנרגיה לצאת מהמיטה, אך שמחים על מסגרת קבועה, עבודה ובטחון כלכלי.

וכשמגיע זמננו לפרוש, אם בגיל צעיר יחסית (פרישה מוקדמת) או בגיל פרישה, אנו מוצאים את עצמנו לרוב בדילמות, חששות ופחדים מעתיד לא נודע. מקנן בלבנו החשש לקום בבוקר ליום חדש ללא המסגרת הקבועה של יציאה לעבודה מסודרת ומוכרת, להתמודד עם שעות “מתות”, להיות ללא ה”מסגרת החברתית” של מקום העבודה ולהיות אלה שמתכננים מעתה והלאה את סדר יומנו.

בני אדם שונים זה מזה ולא כולם יודעים לתכנן ולמלא את יומם. שנים תכננו לנו מקומות העבודה את סדר היום משעות הבוקר עד אחה”צ/ערב/לילה וכשמגיעה שעתנו לפרוש לגימלאות אנו מוצאים את עצמנו לפתע אדונים ללוח הזמנים שלנו ואלה שמתכננים וממלאים אותו.

יהיו מבינינו שיאמרו: “לרגע זה בדיוק ייחלנו, שלא יבוא מישהו ויאמר לנו מה לעשות”, עם זאת יהיו כאלה שיתקשו להסתגל ל”חופש” ול”נוחות” שבקביעה עצמית של סדר יומם.

ובכן – למייחלים ולחוששים כאחד – ניתן להיערך מראש לפרישה, לבדוק עם עצמנו מה אנו אוהבים ורוצים לעשות ומה חלמנו לעשות כל חיינו ולא הצלחנו להגשים.

זה הזמן מבחינתנו להתחיל לממש חלומות ילדות ובגרות שעד כה לא התפנינו להגשימם.

זה בדיוק הזמן לנצל את העובדה שזמננו בידינו, ילדינו בגרו ואנו פנויים לעיסוקינו.

זה הזמן להתפרע ולממש את כל אותן תוכניות עליהן חלמנו, אך מעולם לא מצאנו את הזמן, הכסף, ה”ראש” והאומץ לממשן.

אז מה ואיך עושים?

נגדיר לעצמנו קודם כל מה הם כל החששות והפחדים האורבים לנו בפינה וממתינים לשעת כושר להתנפל עלינו ולשתק את יכולתנו לחשוב ולתכנן. הבנת החששות והפחדים היא שלב ראשון בהתמודדות.

נתעכב על כל חשש ופחד וננסה להבין מה עומד מאחוריו ומה מניע אותו.

אם מדובר למשל בחשש מכך שלא נמצא תכנים מעניינים למלא את זמננו – ננסה לבדוק וללמוד אילו תחומי עניין קרובים לליבנו, לערכינו ולעולמנו.

אם מדובר בחשש מאבדן השפעה וחוסר ערך – ננסה לבדוק איך נוכל למלא את זמננו בתכנים שיחזירו לנו את תחושת החשיבות והתרומה.

או אולי בחשש מאובדן המסגרת החברתית שסיפק לנו מקום העבודה – ננסה לראות אילו מסגרות אחרות יכולות למלא את מקומה של מסגרת זו.

ועוד ועוד…..

יש לראות בפרישה לגימלאות סיומו של שלב בחיים ותחילתו של שלב חדש, מעניין, מספק ,מהנה ובעל אופק אופטימי.

קביעת יעדים ומטרות חיונית להתנהלות שלנו, למילוי תכנים בחיינו ולתחושות המימוש העצמי והסיפוק. תחושות אלו מאד חשובות בכל שלב בחיינו ובדגש על שלב זה, שמהווה למעשה צומת דרכים ב “אמצע החיים”.

קביעת יעדים יכולה להיעשות בתחום מסויים בחיינו או בתחומים רבים ומגוונים בהתאם לרצון ולצורך. מיגוון התחומים יכול להיות: עיסוק, עבודה, פנאי, תחביבים, טיולים, זוגיות, חברה ועוד.

תכנון היעדים יכול להיעשות בכפוף לסדר היום וקצב החיים שלנו בשלב חדש זה, בו אנו אדונים לזמננו.

והכי חשוב – בל נשכח להינות משלב זה, לראות את כל הטוב והאופטימי שבו ולהתענג על ההזדמנות לממש חלומות ומטרות שטרם התפנינו להגשימם.

מאת: יפה דורון