תהליך קבלת ההחלטות, עם או בלי אינטואיציה

לא אין כאן פוליסת ביטוח, או הבטחה. יש כאן הצעה לתהליך, ונא לא לפזם את מנטרת “מבחן התוצאה”, כי ראינו לאן החכמה הזו הביאה אותנו. תהליך טוב, כך אמונתי, יניב בהסתברות גבוהה את התוצאה הטובה. ולכן, המתחבטים למיניהם, המהססים, והחייבים הפעם, כן רק הפעם בהחלטה נכונה: תתבוננו בתהליך, ולא בתוצאה.
כדי להגיע להחלטה טובה, כדאי להצליב תוצרים של חשיבה מסוגים שונים, ובסוף, כן רק בסוף, ורק לחזקים שביננו, מומלץ לסמוך על התובנה האינטואיטיבית. וההסבר בוא יבוא….

החלטות – אינטואיציה – איך זה עובד?

ההסבר התאורטי יהיה צמוד לתירגול של קבלת החלטה טובה בשתי משימות: איזו מכונית לקנות, והיכן לבלות את החופשה עם בן/ת הזוג.
ראשית, יש לבצע את תהליך קבלת ההחלטות מהסוג “הרגיל”, דהיינו הלוגי, שנאמר עליו כי הנו לינארי: סורק נקודה אחר נקודה, ובוחן לפי סדר את הנתונים הרלוונטיים ואת היתרונות והחסרונות של כל מסקנה אפשרית.
במקרה המכונית, נבחן את המחיר ביחס לגודל, את ציוני חוות הדעת במדורי הרכב בעיתונים, את הצעות האשראי, את זמן קבלת הרכב, וכו’ וכו’. מרבית הישראלים קונים את הרכב כתוצאה מהתהליך הזה.
באשר לנופש: נבחן את המחיר, את זמני הטיסות, את מפרט חבילת הנופש, וכו’ וכו’. יחי הדיל.
לאחר מכן אפשר לעבור להחלטה מהסוג של “העדפה אישית” שנשען על שיקולים סובייקטיביים, כמו אמונה, קשרי רעות, הכרות מוקדמת וכו’.
המכונית הבאה שלך לאור החלטה מהסוג הזה, אמורה להיות כמו זו של “אבא” (לא דווקא הביאולוגי, אלא “הבן אדם שלך” לנושא). והנופש – כמו שתמליץ חברתך הטובה.
ההחלטה מהסוג הבא מבוססת על תחושות ורגשות (תרומת כל מה שנמצא בערך “אינטליגנציה רגשית”) – שמחברות אותך עם התעוזה, הפחד, הרצון להוביל, הכמיהה לסיוע, הכמיהה למשיכה (למשהו או מישהו), הסלידה (ממשהו או מישהו), וכו’.
רוב המכירות של המכוניות בעולם המערבי נעשות ככה, בתהליך החלטה מהסוג הזה. חלק מאיתנו כבר ניסה את הטעם, ולא יוותר יותר על התענוג, למרות הלבנטיניות המחייבת אותנו כל כך. נסיעות נופש שיצאו אל הפועל בהחלטה שכזו מסתיימות ב”אין לי מילים. דבר כזה לא רואים בחיים”.

אינטואיציה זה לא תחושת בטן

ולאלו שלא מיצו את עצמם בתהליכי ההחלטה שנסקרו עד כאן, נותרה חכמת האינטואיציה. ולפני שממשיכים, בואו נודיע: אינטואיציה זו לא “תחושת בטן”! אינטואיציה גם אינה תופעה על-טבעית, ואפילו לא מדובר על טלפתיה או פרוש חלומות.
זוהי אחת הצורות לעיבוד מידע. מדובר בתהליך מובנה למדי, שאפשר להבינו, וגם להתאמן כדי להיות טוב בו. השורות הבאות הן כרטיס הכניסה שלך לתהליך. אם תשאלו פסיכולוגים בצפון הוא יטען שאין תחושת בטן אלא שכל שיודע לעשות אנליזה של הנתונים ולקבל החלטה נכונה.
כדי להתחיל, יש לתרגל את הכלי הפשוט, אבל החזק, להנבת מידע, והוא התהליך האסוציטיבי. הערת ביניים: הפסיכולוגים לא המציאו, אבל ניצלו היטב היטב עניין זה בראשית היותם נקראים כאלו, לפני כמאה שנה. האסוציאציה הנדרשת לענייננו תהיה על פריטים או נתונים הנדרשים מהמכונית (על לוח המחוונים, למשל, או הריפוד, הצבע) או הטיול (התחבורה בעיר שדובר בה…), על המחירים שבהם מדובר, על יתרונות או חסרונות: של מכוניות (חלון חשמלי, מיקום הגלגל הרזרבי) או אזורי טיול (שוטרי המקום, נופים), וכו’. יש להתיחס ברצינות לעניין, כלומר להצטייד בנייר ארוך ומשהו שרושם, ולשרבט קלות את מה שעולה בשטף האסוציטיבי. לא להבהל מאף נתז של זיכרון או איזכור שצץ בראש. לכל אחד יש שפע אסוציאציות על הנתונים (שמשמשים כגרוי), שלקוחים מנסיון החיים, מהילדות, וכו’.
רק לאחר הפרק הנוסטלגי הזה אפשר להתחיל לעבוד ממש: יש לעיין במה שרשמת, ולחשוב. כן, לחשוב: מה יכולות להיות התובנות והמשמעויות להקשרים בין הנתונים ששימשו כגרוי ובין האסוציאציות שלך? וגם: מהן התובנות והמשמעויות האפשריות להקשרים שבין האסוציאציות השונות לבין עצמן? התשובה לשאלות האלו תייצר ותניב את ההחלטה האינטואיטיבית.
הכל הרי כל כך אישי, אז בעצם אין צורך בדוגמאות תרגול שלי.

מאת: אלכס ד.