פרדה כדרך לשמר את האושר

כל חיינו אנחנו חווים פרדות : פרדה מהורה, פרדה מבן זוג אהוב, מחבר או חברה, פרדה ממסגרת (מקום עבודה, מקום מגורים) וכך הלאה… חלק מהפרדות קשות יותר וחלק מהפרדות קלות יותר, אבל את כל הפרדות אנחנו זוכרים. את הפרדה לוקח זמן לעבד, לשמר את הזיכרונות, את החוויות, את רגעי האושר וגם את הרגעים הפחות יפים.

אבל עד כמה שהפרדה קשה ומעוררת לעיתים חרדה, פרדה היא גם דרך לשמר את האושר, אושר היא חוויה מאוד עוצמתית וטהורה שחווינו : לדוגמה, הצעת נישואין על חוף הים, טיול מסעיר במקום לא מוכר, או אפילו סתם רגעים פשוטים של צחוק ושחרור עם חברים טובים בערב קיצי נעים, הרגעים האלו יהיו תמיד זכורים לנו כמשהו משמעותי וזהו אושר. לכן, תפקיד הפרדה הוא בין היתר גם לשמר את רגעי האושר של העבר ולהטמיע אותם בזיכרון הנצחי שלנו, בזיכרון הקולקטיבי.

פרדה היא לעולם לא דבר קל, והיא עשויה לעורר בנו פחדים שונים . בין היתר פחד מפני מה שיקרה בהמשך והבלתי ידוע. אבל פרדה היא גם דרך חדשה, דרך לשלוח זרוע וירטואלית אל עבר משהו חדש, להתחיל קשר למען עתיד טוב יותר – קשר עם בן זוג חדש, עבודה חדשה, מקום מגורים חדש. עלינו לזהות את ההזדמנויות שכל דרך חדשה שכזו טומנת בחובה ולנצור אותם כרגעי אושר קטנים של סיפוק. בסופו של דבר, האושר הקטן יהפוך לאושר גדול ולמרות כל הקשיים שאולי נחווה בדרך, נראה כי ההשקעה שלנו השתלמה.

לכן, עד כמה שפרדה היא חוויה לעיתים טראומתית ולא תמיד נעימה, עלינו לזכור שיש בה גם חלק טוב ופוטנציאל לשלמות : אם נפרדנו, סימן שמשהו לא היה תקין, משהו לא היה שלם, ועכשיו אנחנו מחפשים את האושר שלנו במקום אחר. יחד עם זאת, אין לנו להפלות בין אושר לאושר – גם מה שהיה, היה אושר בזמנו שלו, וגם מה שיהיה, יהיה אושר בזמן ובמקום המתאים לו.
ושנהיה רק מאושרים ובריאים!

מאת: יונית ד.